הדיבור

קרטיריונים לדיבור

*הקריטריונים לדיבור מרעיל, מסית ומפלג, כזה שיסומן וידורג במדד הדיבור:

ביטויים קיצוניים

שימוש בקללות, ביטויים קיצוניים ובוטים, אלימות מילולית או כינויי גנאי. 

‘שמולאני’ ‘פאשיסט’ ‘נאצי’ ‘עוכר ישראל’ ‘רשע’ וכדומה…
הצגה חד צדדית

הצגה חד צדדית ומוטה של נושא כאילו הצד המוצג הוא חזות הכול. זאת למרות שיש בנושא המדובר יותר מורכבות ו/או יותר צדדים ממה שהציג הכותב או המדבר.

למשל, לכתוב שאשתו של חבר כנסת הצטרפה אליו לנסיעה בחו"ל על חשבון משלם המיסים בלי להתייחס לתפקידה של אשתו ו/או למגבלות שלה ו/או לאפשרות שהיא נסעה על חשבונה וכו או למשל, ציטוט חתוך וערוך של רב או שר או איש ציבור בלי הקונטקסט של הדברים או תוך הטייה ברורה שלהם.
פרשנות מגמתית

פירוש הדברים של האחר בצורה שגויה ומגמתית על מנת לתקוף אותו.

למשל: תיאור את מי שבעד הגירה מרצון כמי שרוצה בטרנספר בכוח. או תיאור מי שטוען שהחטופים צריכים להיות משוחררים קודם, כאילו טוענים שצריך לוותר על המלחמה לגמרי. 
פחד וחשדנות

דיבור המייצר פחד וחשדות – עידוד חשש ופחד מהאחר במקום יצירת דו-שיח ומכבד. בנוסף, דיבור המייצר תחושה שהצד השני מניפולטיבי.

‘כל מה שסמוטריץ’ רוצה זה להשליט על כולנו מדינת הלכה, הוא פשוט עושה את זה בשלבים’ ‘אי אפשר להאמין לאף מילה שיוצאת ליאיר לפיד מהפה, כל מה שמעניין אותו זה שביבי ייפול ומצדו שתישרף המדינה’.
דיבור מכליל

השמצה גורפת של מגזר שלם, הצגת קבוצה כרעה או מושחתת באופן אחיד ללא הבחנות. הטלת אשמה קולקטיבית על חברה או קבוצה עקב התנהגות של יחידים בתוכה.

‘כל המתנחלים שורפים בתים בחווארה’ ‘כל מפגיני קפלן היכו שוטרים’.
השמצות

השמצה אישית של הצד השני במקום התייחסות רצינית לעמדותיו ו/או הצגת האדם מהצד השני של הוויכוח, כאדם שמסוכן למדינה, מסוכן לציבור, אויב העם וכדומה ו/או ככזה שאינו ראוי להיות שותף בדיון.

‘אתה מושחת ולכן אני לא מוכן לשבת איתך באותו שולחן’ ‘אבא שלך ישב בכלא, איך אתה יכול להטיף לי מוסר?’ וכו
גופו של אדם

התייחסות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין –

למשל, התייחסות לצבע עור, נטייה מינית, צורת לבוש, מוצא.

מתוך רשימת המילים שאנחנו מנטרים

עברתם על רשימת המילים?
חושבים שיש מילים שפספסנו? כתבו לנו.

ככל שהמערכת תאתר יותר מילים מרעילות,
כך נצליח לזהות ולמדוד את מקורות הפילוג

ואיך תכל’ס אנחנו מודדים?

מדד הדיבור יוצא מנקודת הנחה שמידת החשיפה של ציוץ, היא שעושה אותו למשפיע יותר וממילא, למזהם יותר. כלומר, האושיות שידורגו גבוה במדד הן לאו דווקא אלה שכתבו מספר ציוצים רעילים גבוה יותר, אלא אלה שלציוצים הרעילים שלהם יש חשיפה גדולה יותר. גודל התפוצה הוא שימקם אותם במקום גבוה, אם יבחרו לדבר באופן רעיל.

1. רשימת מילים מקיפה

2. ניטור

3. מיון השוואה לקוד הדיבור

4. ניטור תגובות

5. בניית טבלה

ניטור
חברת 'סקופר – ניתור ומחקר שיח ברשת' איתה אנחנו עובדים, מנטרת עבורנו את כל הציוצים בהם מופיעות המילים הרעילות מהרשימה. 'סקופר' לא מנטרים את המילים של כל מי שכותב ברשת, אלא רק את אלו שאנחנו בחרנו לעקוב אחריהם - אושיות תקשורת עם קהל עוקבים גדול של 2,000 ויותר. וחברי כנסת.
מיון השוואה לקוד הדיבור
אחר הניטור של חברת 'סקופר', אנחנו עוברים על כל הציוצים המנוטרים על מנת לוודא שלא נכנסו לשם ציורים שאמנם מכילים מילים מהרשימה, אך בהקשר אחר. לדוגמא, אנחנו הגדרנו את המילה 'טרוריסט' כמילה רעילה. אך המילה 'טרוריסט' יכולה להופיע באופנים פשוטים וענייניים יותר, המתארים מציאות אמתית של מחבל טרוריסט. או, למשל, המילה 'שופר' מופיעה גם היא ברשימת המילים אך ייתכן שמישהו כתב 'שופר' בציוץ שלו כי דיבר, נניח, על שופר בבית הכנסת בראש השנה. לפעמים המילים נכתבות באופן שלא מצדיק את סימון הציוץ כבעייתי. ולכן חלק מהציוצים יסוננו.
ניטור תגובות
חשוב לומר, לעיתים אושיית תקשורת או חבר כנסת יכולים לכתוב ציוץ לכאורה נקי, שאין בו מילים מסומנות. אך התגובות אל הציוץ הזה מלאות ברעל ובארס ובמילים מהרשימה, מה שמעלה את האפשרות שבציוץ יש משהו מרעיל. לכן 'סקופר' יעבירו לבדיקתנו גם ציוצים כאלה ואנחנו בוחנים אם באמת הציוץ המדובר מייצר רעל באופן מודע ואקטיבי או שלא.
בניית טבלה
לאחר הסינון, אנחנו נשארים עם ציוצים רעילים בלבד. ואז, אנחנו ממקמים את אושיות התקשורת ואת חברי הכנסת בתוך המדד, על פי גודל החשיפה שיש לציוצים הללו. כאמור, החשיפה היא לב העניין. כלומר, ייתכן שאיש תקשורת מסוים יכתוב ציוץ רעיל אחד בשבוע הנמדד, אך לאיש התקשורת הזה יש חשיפה כה רחבה וכה גדולה וכך גם לציוץ האחד הייתה חשיפה כה רחבה וכה גדולה וזה ימקם את איש התקשורת המדובר, גבוה במדד.
שקופית קודמת
שקופית הבאה